תערוכה 2014

גלריית תערוכת עבודות פיסול וציור של תלמידי הסדנאות לשנת 2014

תערוכת העשור לסדנאות האמנות של אלכסנדר צ'רקוב
מיקום התערוכה: תיאטרון גבעתיים | מועד התערוכה: 11.9.14-18.10.14

תערוכת עשור לסדנאות של צ'רקוב | אוצר התערוכה: דורון פולק

אוירה קסומה וייחודית מלווה את המבקר לראשונה בסטודיו המרווח של אלכסנדר צ'רקוב המצוי במקלט עירוני במרכז גבעתיים. מרכז זה ללימודי אמנות חוגג בימים אלה עשור לקיומו ומציג הישג נאה של מאות תלמידים, שהתמזל מזלם שם לראשונה להתוודע אל נתיבי עולם האמנות.

דמותו המפעימה של אלכסנדר צ'רקוב, אמן ומורה, מייסד הסטודיו לאמנות, ניבטת מכל עבר ומכל פינה באטלייה הקלאסי הזה. ביקור אקראי בשעות הבוקר הפגיש אותי עם קבוצת תלמידי שיעור פיסול פיגורטיבי. כל אחד מהם היה שקוע בפינתו, ליד מעמד הפיסול הפרטי שלו, כולם היו עסוקים בסיתות דמות אנושית, כשצ'רקוב עובר מאחד אל השני, מייעץ, מסייע, מלמד ורוחש אהבה כמעט אבהית לכל אחד מתלמידיו. משיחות, שניהלתי עם אנשי הסדנא הבנתי מיד, כי אין מדובר במקום פורמאלי ללימוד ציור ופיסול, אלא במקום אנושי, בו מועברים למשתתפים ערכי יצירה ואמצעים טכניים מקצועיים שמטרתם לסייע לקידום כישרונם הטבעי והאישי. משתתפי הסדנאות מעידים על חוויות אישיות מרגשות ששינו את חייהם במהלך לימודיהם בסדנאות.

התערוכה הנוכחית בתיאטרון גבעתיים חושפת את יצירותיהם של כשמונים בוגרים ותלמידים במרכז. התערוכה מאפשרת הצצה לעולמם של התלמידים ועל הקשר הייחודי שנוצר בינם לבין מורם.

ערב פתיחת התערוכה

יום שישי 11/9/14 שעה 11:00 | תיאטרון גבעתיים, רמז 40 גבעתיים

ערב טוב לכולם, אורחים יקרים וכמובן אלכס.
אני גר משהו כמו 100 מטר מהסטודיו של אלכס ברחוב שדה בוקר, כל פעם עוד לפני שנבחרתי, הייתי עובר ליד המקלט, מעולם לא הייתי שם.

פעם ראשונה הייתה לפני כחודשיים, תמיד אמרתי לעצמי מעניין מה יש שמה למטה, חשבתי איזה צייר שמחפש מקום להעביר את הזמן. וכשהייתי פעם ראשונה לפני כחודשיים, וירדתי למטה והכרתי את אלכס פעם ראשונה, מאד התחברתי למה שאמר דורון, פתאום מצאתי את עצמי במקום מופלא, מתחת לאדמה עם בן אדם שכולו קורן אושר ואור ואהבה ואמנות ונעימות.

הוא עשה לי סיבוב והראה לי את כל הדברים, חלק מהדברים, עכשיו הסתובבתי קצת אז באמת הבנתי את האיכות, הכמות.

ואני חייב לומר לכם שככה אני רוצה לראות את גבעתיים, זה החזון שלי. גאוותנו היא על אנשים כמו אלכס, ועל סטודיויים כאלה, ועל תושבים כמותכם, שעוסקים באמנות ועוסקים בתרבות, וזו גבעתיים ומאז ומעולם הייתה עיר של אנשים מאד איכותיים, שתמיד עסקו בתרבות, ואמנות ומוזיקה.

לטעמי זה קצת ירד בשנים האחרונות, אחת המטרות שלי היא להחזיר לגבעתיים את מה שהייתה פעם במובן הזה. כמה שיותר אנשים יהיו מעורבים בחיי הקהילה, יעסקו באמנות, יעסקו בציור, בפיסול, בתרבות, במוסיקה, בתיאטרון, ולשם אנחנו צועדים. כמובן גם בעזרת אנשים טובים כמוך דורון פולק, אני מברך כמובן על התערוכה היפהפה הזו.

אז תהנו מהתערוכה, תודה. אלכס תודה על כל מה שאתה עושה, תמשיך כך, חזק ובריא לעשות טוב לעוד הרבה אנשים, ובהצלחה לכולם, תודה.

למעשה לפני 10 שנים או אפילו יותר, זו הייתה פעם ראשונה שבירכתי את בן עמי בתערוכה של אלכס, שלכם, הציירים והפסלים. אני חושבת שזה היה אז בקאנטרי.

ומאז, עברה דרך ארוכה ומה שחשוב בדרך הזו, בדיוק כמו שדורון אמר, אותו חזון, אותה החלטה לשים בצד עשייתו של אמן גדול ואת כל האנרגיה שלו, של עשייה, של אמנות, של תרבות, לתת לטובת התלמידים שלו, וכל תלמיד שעובר לידו הופך להיות אמן בזכות עצמו.

להגיע לתיאטרון גבעתיים ולהציג תערוכה, נכון שצריך גם גיבוי של ראש העיר, מנכ"ל והאוצר עצמו. אבל צריך בן אדם שיילחם עבור תלמידיו להפוך את זה לאפשרי, ואלכס אתה הופך את זה לאפשרי.

אני רוצה לאחל באמת בהזדמנות הזאת לקראת השנה החדשה, לאחל לכולנו שנהיה קצת אלכס צ'רקוב, שנדע כולנו להעניק מהטוב שלנו למישהו אחר על מנת שהוא יתפתח ויוכל להעביר את זה הלאה.

אז שתהיה לכם שנה טובה ושהתרבות הזו תשרה על רוח כולנו בגבעתיים.

גבעתיים עברה בשנה האחרונה מהפך גדול.
אני חושב שעבורי וכמו שנאמר קודם להכיר עשייה כזו גדולה של האמנות בעיר הזו, אני רוצה להגיד זה היה שוק מאד גדול.

כשהגעתי באמצע המלחמה לסדנה של אלכס, הכרתי בעצם אטלייה מסוג שאני לא מכיר כמעט בארץ. מורה שהוא דמות של אמן, ממש כמעט כמו שמכירים בסיפורים הרנסנסים. אני משווה אותך לאמנים הדגולים שידעו לרגע לעצור ביצירה של עצמם כי אתה יוצר יוצא מן הכלל.

אתה בעצמך באמת פסל וצייר בעל גובה.

כשראיתי את האהבה והמסירות והכבוד שאתה נותן לתלמידים שלך, זה היה דבר שליווה אותי כשכתבתי את המאמר, לכן החלטתי לציין את זה בתור דבר ראשון כי אני חושב שכל אחד מ80 האמנים פה לפני שבאים ללמוד אמנות, ציור ופיסול, באים אלייך כדי להנות מההומניות שלך ומכושר שיתוף הפעולה והדיאלוג שלך איתם.

אחד הדברים שראיתי והוא בא לידי ביטוי בתערוכה הזו שאתה לא מורה דמגוג, אתה לא כופה את האמנות שלך על התלמידים שלך, אלא אתה מנהל דיאלוג שבו אתה מפתח את היכולת של כל אחד ואחת מהאנשים שעומדים פה וזה דבר מאד ראוי להערכה.

אני רוצה להגיד שבהשוואה להרבה מאד תערוכות קבוצתיות, שבאמת הן תערוכות אקלקטיות מהסוג הזה, יש בו רמה מאד גבוהה, רמה של ציור, רמה של פיסול. יש פה הרבה תמונות נוף, יש פה הרבה עבודות פיגורטיביות, ובאמת אני חושב שהדבר שמלכד את הכל זה הרמה הגבוהה והאיכות. בחלל הזה הציגו טובי האמנים הישראלים, ואתם פה משתבצים באופן מאד מאד מכובד.

אני רוצה בהזדמנות זו להודות לראש העיר, רן קוניק שהרבה מאד שנים העיר הזו לא זכתה למעוף כל כך אמיתי בחיי התרבות שלה.

הכרתי את אלכס לפני כמה ימים, הוא נלחם על התערוכה הזו כמו אריה. הוא לא ויתר לי על אף אחד ואחד, והוא עבד פה מבוקר עד לילה, הוא התרוצץ ונסע וחזר. אין לי ספק שהתערוכה הזו מלאה בתשוקה שלו, באהבה שלו קודם כל לאנשים שנמצאים אצלו בסדנאות ואחר כך לאמנות הנפלאה הזו.

הגעתם ליצירות האלה בהדרכתו של אלכסנדר, אז גם אני שוקל להירשם לסדנה שלו.

ראשית אני רוצה להודות לאלכס שמכבד אותי מדי שנה במעמד התערוכות וההישגים של תלמידיו.

אני נרגש מאד לראות את היצירות המרשימות המוצגות ע"י האנשים והיוצרים המיוחדים המתאגדים סביב אלכס. ללא ספק ניכרת בהם השפעתו המבורכת לאמנות.

אני יושב ראש איגוד הציירים ואנשים רוצים לראות את הציורים שלי, מה עושים? עושים תערוכה. האמת פחדתי מביקורת, למרות שאני עצמי אוצר ורואה המון תערוכות. מה עושים? מזמינים את אלכס. הזמנתי את אלכס אליי הביתה, הצגתי לו את כל ציורי, ואני ממתין למוצא פיו, והוא עם החיוך הלבבי שלו, מסתכל עליי ואני מחכה שהבן אדם יגיד משהו, הלב שלי דופק.

הוא אומר לי, יש לך בעיות בציורים פה ושם, אבל אל תתקן דבר! אותי זה הכניס ללחץ, כי אני פדנט ואני אוהב שהכל מסודר, והוא מוסיף, גם בציורים של גדולי הציור אני יכול להראות לך טעויות, וכל זה לא חשוב. העיקר שאתה מצייר מהלב ובאהבה.

אני חושב שזה המוטו של אלכס. בקיצור אלכס תמשיך להיות כזה ואני שמח גם להוסיף שהוא חבר בהנהלת איגוד הציירים שלנו, ומה שהוא עושה שם – מדהים!

ולכולם שנה טובה ומבורכת!

אני מאד מתרגש, קודם כל תודה רבה שבאתם ובחרתם ערב זה לתרום לתערוכה הזו, תודה.

תודה למר קוניק, תודה לגברת אברהם, תודה למר עמיאל, תודה לך דורון על התערוכה, שעזרת לי לראות אותה אחרת, ועזרת לי בכמה דברים ממש לשנות את הראיה שלי באוצרות. תודה להנהלת תיאטרון גבעתיים, שכמו שאמר מנהל תיאטרון גבעתיים בהתחלה, היה קצת מלחמה, אבל אנחנו הצלחנו לצאת כולנו מנצחים בסוף.

ולקראת שנה חדשה, אני רוצה פשוט לברך, שתהיה שנה טובה, מוצלחת, בריאה, והרבה אהבה, שנת שלום, בריאות ויצירות חדשות, תודה.

אלכס היקר,
תודה על החוויה הנפלאה שהענקת לנו בסדנת הציור והפיסול שלך, בידע הרב, באופן בו אתה מלמד. ברגישות רבה אתה ניגש אל כל אחד ומלמדו באופן המתאים לו.הלימוד שלך נעשה גם עם הראש וגם עם הלב, ומכל הנשמה, עם הרבה אהבה והרבה אור. יש אווירה מיוחדת בשיעורים שלך וכולנו נהנים ממנה. זכית במשפחה נפלאה שמלווה ותומכת.

משהו בנימה אישית, היה לי מזל גדול, הכבוד והעונג להגיע לסדנה שלך לפני ארבע שנים, אחרי שנים רבות שלא ציירתי. למדתי ממך המון, שיכללתי את ההתבוננות שלי מתוך זוית הראייה החדשה שלך, נהניתי מצורת הלימוד המיוחדת ומאישיותך המאירה. רכשתי הרבה טיפים מועילים שאני משתמשת בהם. אני מודה לך על כך מכל הלב.

תודה רבה, ושתהיה לנו שנה טובה, שנת יצירה, הצלחה ואושר!

10 שנים מלאו לסדנת הציור והפיסול שיסד אלכס צ'רקוב וזו סיבה טובה לתערוכה בשתי הקומות של תיאטרון גבעתיים. בתערוכה משתתפים 80 תלמידים ובוגרים.

אלכס הקים את הסדנה בעשר אצבעות ידיו והעמיד דורות רבים של תלמידים.

בזכות אישיותו הקורנת, מקצועיותו והידע הרב שלו, הפכה הסדנה לאבן שואבת לתלמידים רבים, שבאו ללמוד ולהתפתח בציור ובפיסול. מפה לאוזן נישא שמו של אלכס וכך הגעתי אף אני, כמו רבים אחרים, ללמוד אצל אלכס פיסול לפני 3 שנים.

אלכס, האמן והמורה בעל דוקטרינה וידע רב התחבר לכל הנטיות והרצונות של כל תלמיד, קידם אותו בנועם ובמקצועיות, בסבלנות ובהשקעה רבה ונטע בו אמונה ביכולותיו.

מנהגו של אלכס הוא לעבור במהלך השיעור בין התלמידים בסדר קבוע. הוא אינו מדלג על אף אחד. הוא בוחן ומסתכל, מסביר ולעיתים נוגע ומדגים, מעיר הערה שמצליחה לייצר תובנה אחרת, כיוון חדש שיקדם את מעשה היצירה.

כל תלמיד בסדנה עובד על משהו שונה ואלכס בדרכו המיוחדת מצליח להתחבר לכל מה שהתלמיד בחר לעשות וללוות אותו ברמה האישית.

עבורי זו היתה חוויה להגיע כל יום ראשון בערב לסדנה של אלכס ולעבוד בה. שמחתי להתחיל שבוע עבודה חדש בסדנת הפיסול. שנים חלמתי לפסל ובעזרתך, אלכס, הצלחתי להגשים חלום, להתגבר על פער של 30 שנה מאז הפסקתי ללמוד אמנות עד שחזרתי לכך.

זו הזדמנות לומר לך תודה אישית ועד כמה למדתי ונתרמתי ממך.

לא ניתן לדבר על הסדנה של אלכס בלי להזכיר את נילי, בתו של אלכס. נילי היא יד ימינו של אלכס, מנהלת ביד רמה ובחן רב את היומיום בסדנה. את הצלחת להפיק מחלל הסדנה את המקסימום בזכות ראייה נכונה של המקום. כל שנה הופתעתי מחדש לראות את השינוי שחל במקום. את הקירות של המקלט לא ניתן היה להזיז אך את ידעת להציב את הארונות והרהיטים כך שיאפשרו לעבוד בנוחיות. בעיני הצלחת להשביח את המקום כל שנה מחדש. נהניתי לעבוד בסדנה כשברקע מתנגנת המוזיקה, שבחרת בטוב טעם להשמיע לנו. הערכתי את היכולת האישית שלך להקפיד ולשמור על קשר עם כל תלמיד בטלפון ובמייל. אלכס ואנחנו תלמידי הסדנה התברכנו בך.

לחברי לסדנה, לכל אחד מכם יש אמירה אישית, טביעת אצבע ייחודית, שאפיינה את תוצרי עבודתכם בסדנה. אנשים רבים ורגעים מיוחדים יישארו חקוקים בזיכרוני משעות העבודה בסדנה.

לכל התלמידים, שפגשתי בסדנה, שהם גם שותפים לתערוכה המגוונת בתיאטרון גבעתיים, אני מאחלת המשך עשייה פורייה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »
גלילה למעלה