שיטת פיסול

ישנן שיטות רבות ליצירת פסלים: פיסול, גילוף, ריתוך וכו'. כאן אני רוצה לומר כמה מילים על שיטת הפיסול הנפוצה ביותר – פיסול. וליתר דיוק – פיסול בחמר.

בתחילת העבודה (בשלב בניית הקומפוזיציה), מידת הלחות של החמר צריכה להיות מספקת על מנת להבטיח כי היצמדות (הדבקה) חתיכות החמר תהיה חזקה בלי צורך בלחות נוספת. אבל באותו הזמן, החומר לא צריך להיות רטוב מדי ולא צריך להדבק לידיים. תוך הוספת חתיכות חדשות של חמר יש לעקוב בקפידה על כך שבתוך מסת החמר לא נוצרים חללי אוויר, אשר יכולים לגרום נזק בהמשך ולהביא לפיצוץ הפסל במהלך השריפה.

במהלך העבודה, בהתאם לטמפרטורה ולרמת הלחות של האוויר בסביבת העבודה, יש להרטיב את הפסל על מנת שהחמר לא יאבד את הפלסטיות שלו. כלומר, שהפסל לא ייסדק בעת הפעלת הכוח לדחיסה או כיפוף.

בסוף העבודה על הקומפוזיציה ולפני המעבר לעבודת העיבוד והגימור של הפסל, יש להשאיר את הפסל לכמה ימים להתייבש, בעזרת כיסוי הדוק עם שקית ניילון.

כאשר החמר יתייבש מספיק (זה נקבע על ידי חוסר הפלסטיות שלו), אפשר לעבור לגימור הסופי, כלומר, לעבוד על הפרטים, להחליק את פני השטח, לשפשף או ליצור את המרקם הרצוי.

עם רכישת ניסיון בעבודה עם חמר, תרגישו כמה צייתני, רגיש ואסיר תודה החמר בידיים אוהבות.

צפו בסרטון המדגים שיטת פיסול בחמר | 3:41

  • לרשותכם כלים וחומרים לפיסול​

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה