שיטת פיסול בחמר קרמי מאת אלכסנדר צ'רקוב, מתוך ספר המבוא לעולם האמנות "פיסול, ציור, רישום ולא רק"
החשוב מבין החומרים הפיסוליים הוא לדעתי החמר הקרמי. יש, כמובן, חומרים פולימריים פלסטיים שונים, פלסטלינות מסוגים שונים, אבל אין דבר יותר נעים ונוח לפיסול מאשר חמר קרמי טבעי. חשוב שתכירו את שיטת הפיסול בחמר קרמי, הכוללת מספר שלבים:
בתחילת העבודה (בשלב בניית הקומפוזיציה), מידת הלחות של החמר צריכה להיות מספקת על מנת להבטיח כי היצמדות (הדבקה) חתיכות החמר תהיה חזקה בלי צורך בלחות נוספת. אבל באותו הזמן, החומר לא צריך להיות רטוב מדי ולא צריך להדבק לידיים. תוך הוספת חתיכות חדשות של חמר יש לעקוב בקפידה על כך שבתוך מסת החמר לא נוצרים חללי אוויר, אשר יכולים לגרום נזק בהמשך ולהביא לפיצוץ הפסל במהלך השריפה.
במהלך העבודה, בהתאם לטמפרטורה ולרמת הלחות של האוויר בסביבת העבודה, יש להרטיב את הפסל על מנת שהחמר לא יאבד את הפלסטיות שלו. כלומר, שהפסל לא ייסדק בעת הפעלת הכוח לדחיסה או כיפוף.
בסוף העבודה על הקומפוזיציה ולפני המעבר לעבודת העיבוד והגימור של הפסל, יש להשאיר את הפסל לכמה ימים להתייבש, בעזרת כיסוי הדוק עם שקית ניילון.
במידה והפסל מיועד לשריפה, יש לרוקן אותו ולהכינו לשריפה. ההכנה לשריפה צריכה להיעשות לאחר פיסול ראשוני של פרטים, אך לפני תהליך הגימור הסופי. ראשית, מאחר והחמר הוא עדיין רך ושנית כי תהליך הכנת הפסל לשריפה הוא מאד טראומטי לפרטים קטנים.
כאשר החמר יתייבש מספיק (זה נקבע על ידי חוסר הפלסטיות שלו), אפשר לעבור לגימור הסופי, כלומר, לעבוד על הפרטים, להחליק את פני השטח, לשפשף או ליצור את המרקם הרצוי.
עם רכישת ניסיון בעבודה עם חמר, תרגישו כמה צייתני, רגיש ואסיר תודה החמר בידיים אוהבות.
צפו בסרטון המדגים שיטת פיסול בחמר | 3:41
ומה הלאה?
כאשר סיימתם לעבוד על הפסל חשוב לשמר אותו, אם הוא יישאר במצב הטבעי – חמר קרמי יבש – הוא יהיה מאד שביר. במידת האפשרות רצוי לשרוף אותו בתנור קרמי, לשם כך נדרשת הכנת הפסל לשריפה. אופציה נוספת היא להכין תבנית ולאחר מכן לעשות יציקה. במידה ואתם מחליטים להשאיר את הפסל כמו שהוא, מומלץ לכסות בשכבת דבק פלסטי.
