מאפייני תפיסה של אונות המוח

תכונות של תפיסה לפי אונות המוח
ידוע כי תפיסת המציאות שלנו מתממשת באמצעות האינטראקציה של שתי האונות של המוח, המעבדות את המידע המתקבל על ידי החושים. מתוך מקורות פופולאריים, ידוע לנו שאחת האונות אחראית על הלוגיקה (השמאלית), והאחרת על היצירתיות (הימנית). אמנם הפרדה מוחלטת כזו אינה נתמכת על ידי המחקר המדעי, שתי ההמיספרות משתתפות הן בחשיבה הלוגית והן בחשיבה היצירתית.

עם זאת, זה לא שולל את העובדה כי כל אחת מהאונות יש יתרון בביצוע של פונקציות ספציפיות. ניתן לומר שהאונה השמאלית מתמחה בפונקציות סימבוליות, והאונה הימנית בדימויים.

einstein-monro

ממבט קרוב (תפיסת קווית של האונה השמאלית) אנו רואים את דמותו של א.איינשטיין.
ממרחק (תפיסת נפח של האונה הימנית) אנו רואים את דמותה של מ.מונרו.

האונה השמאלית של המוח מתמחה בעיקר בתפקודים מילוליים, דיגיטליים, אנליטיים, טמפורליים, רציונאליים ומופשטים. היא פועלת באופן ליניארי, עקבי והגיוני. רואה את המציאות דרך פרטים וחלוקת השלם.

האונה הימנית של המוח באופן בולט יותר ממלאה פונקציות של אינטואיציה, דמיון, חולמנות, מיניות, יכולות מוסיקליות ואמנותיות, ותחומים אי רציונליים (מטא-פיסיקה, מיסטיקה, תיאולוגיה). פועלת באופן מרחבי, מקביל וסינכרוני (מוכר לנו כהארה). תופסת את המציאות דרך השלם ואיחוד החלקים.

left-right

איור הכד השמאלי נשלט על ידי האונה השמאלית של המוח.
הרישום הימני נשלט על ידי האונה הימנית של המוח.

בעיות של החינוך המודרני
בחירתו של החינוך המודרני (ב-300 השנים האחרונות), באונה השמאלית כ"מועדפת", השפיע רבות על התפתחותה הבלתי מרוסנת של חברה תעשייתית. מצד אחד, זה סיפק לנו "קביים ופרוטזות כדי לעבוד פחות ולזלול הרבה יותר" (ציטוט מ"סטלקר", סרטו של אנדריי טרקובסקי), ומצד שני גרם לחברה המודרנית הפוסט תעשייתית לשקוע לתוך ביצה של דיכאון. בהזנחתה את הפיתוח של האונה הימנית והקדשת חלק הארי של הזמן הלימודי לטובת הפיתוח של האונה השמאלית, מערכת החינוך המודרנית הובילה להיווצרותם של דורות התלויים בחומרים נוגדי דיכאון, חוקיים ובלתי חוקיים, הרי גורל הרסני לחייהם של מיליוני אנשים.

אונת חיפוש פתרונות | אונת חיפוש בעיות
אונת חיפוש פתרונות | אונת חיפוש בעיות

הצורך לתקן את חוסר ההרמוניה שנוצר בין שתי אונות המוח האנושי ברור. הכרחי בהקדם האפשרי לבנות מחדש את מערכת החינוך באופן כזה שהעומס על שתי אונות המוח יהיה מאוזן. בעדיפות עליונה יש להגדיל את כמות שעות ההוראה באמנות, במוסיקה, במחול, בשירה, בפילוסופיה, במיסטיקה ובתיאולוגיה. בכדי ששאלות על משמעות החיים לא ייתפסו כתסמינים של מחלת נפש, אלא יהוו סימן לבריאות רוחנית חזקה.

רנו דקארט - הוגה פילוסופיית הרציונליזם כשיטה אוניברסלית של קוגניציה, הנמצאת בבסיס עידן הנאורות - היה מופתע, לדעתי, לשמוע את המשפט "אני חושב - משמע אני קיים" ממחשב מודרני. היום, כאישור לקיום, הייתי מציע להיות פחות רציונליים: "אני מאושר - משמע אני חי".

מה דעתך?

גלילה למעלה