כולו וחלקו

על כולו וחלקו מאת אלכסנדר צ'רקוב 

ביצה או תרנגולת?

אין זה סוד שהבנת משמעות החלק והשלם נכחה בפילוסופיה עוד מתחילת הופעתה, והרהורים על כך אנחנו מוצאים כבר אצל אפלטון ואריסטו. את דעתי מושך במיוחד היבט מעשי אחד של הבעיה, אופן התפיסה של השלם וחלקיו, או במילים אחרות, למה "מרוב עצים לא רואים את היער"?

כולו וחלקו
בראותך עצים אתה לא יכול לראות את היער, במיוחד אם הוא לא שם

זה אולי עלול להישמע משעמם או אפילו משעמם מאד, אך ארשה לעצמי לצטט מאחד המילונים האנציקלופדיים: "תזה: החלקים קדמו לשלם; אנטיתזה: השלם נוצר לפני החלקים שלו. עמדה פילוסופית שמחלקת את השלם לחלקיו ומטפלת בתכונותיו של הכול רק כסכום של תכונות החלקים שלו, קיבל את השם המריזם (מיוונית: מרוס = חלק). העמדה ההפוכה המדגישה את אי יכולת חלוקת השלם לחלקיו, שכן השלם בעל תכונות חדשות מעבר לחלקים שלו, נקראת הוליזם (מיוונית: הולוס = שלם)".

אז מה היה קודם?

כלומר, לא ניתן להכריע מה קדם למה – הביצה או התרנגולת? לכשעצמו, דיון בשאלה זו אינו נושא פרי.

למה הדבר מטריד אותי כל כך? כי במהותה בעיה זו מסתכמת בבעיה של תפיסה. במילים פשוטות, כאשר מסתכלים על העצים (הפרטים הנתפשים על ידי אונת המח השמאלית), אנו משבשים את תפיסת המוח הימנית של השלם, כלומר, את היער. אבל האם זה באמת חשוב לנו לראות את היער הזה, כלומר את השלם?

השלם - כולו וחלקו

אחת המשימות הקשות ביותר של ההוראה המעשית שלי הייתה ללמד לראות את החלקים ואת השלם בעת ובעונה אחת. כלומר, לכלול בתהליך התפיסה את שתי האונות של המוח בו זמנית.

למה אני מתכוון? לדוגמה, תלמיד מפסל ראש ואני שומע: "לא מצליח לי עם העין!", כשהבעיה היא בעצם בכלל בהרכב השלם. העין היא מחוץ למקום, לא בעומק הנכון. עין מפוסלת היטב, או אף וגם פה, לא יצילו את העבודה אם מבנה הראש עצמו אינו נכון.

אפלטון בין 429 ל-427 לפנה"ס - 347 לפנה"ס
עיניים מעובדות היטב לא תצלנה את המבנה השגוי של ראש אפלטון

כל יצירת אמנות היא קומפוזיציה, המורכבת מסכום חלקים. הדימוי האמנותי אינו נובע מן החלקים עצמם, אלא ממערכת היחסים ביניהם. מתח אנרגטי נוצר, כפי שנודע בפיסיקה, לא בנקודות פוטנציאליות עצמן, אלא ביניהן, כתוצאה מההבדל היחסי ביניהן. זה מובן עבור מי שיודע לקרוא "בין השורות", כלומר, לא מילים אלא משמעויות. פחות חשוב הטיפול בפרטים, לעומת החשיבות הרבה ביצירת קומפוזיציה שעובדת כראוי.

עם זאת, אני כלל לא נגד עבודה מעמיקה ואיכותית על הפרטים, אבל זאת בתנאי שלא מאבדים לרגע את התפיסה של השלם, עבורו אנו עובדים בשקידה על הפרטים. המודל "מן הכלל לפרט – מן הפרט אל הכלל" צריך לעבוד בתדירות המרבית האפשרית. חילופי הנתונים התפיסתיים על ידי שני חצאי המוח חייבים להיות בעלי אופי קבוע ומאוזן. עבודה הרמונית של אונות המוח יכולה, אם תרצו, להיות מושגת על ידי ביצוע מספר טכניקות ותרגילים, אותם תוכלו למצוא ב-בצפר.

אבל לא מביאים לרתיחה!

פוסטים קשורים בנושא פילוסופיה של האמנות

אמנות ואמנים

אמנות ואמנים

האם אפשר להפוך לאמן או צריך להיוולד ככזה? כלומר, האם כישרון של אמן הינו מאפיין מולד?
אלכסנדר צ'רקוב תוהה על אמנות ואמנים.

מאפייני תפיסה

מאפייני תפיסה

אלכסנדר צ'רקוב דן אודות מאפייני תפיסה של אונות המח כפי שבאים לידי ביטוי באמנות ובחיים בכלל.

משלוח חינם

דואר רשום חינם בקניה ב-₪250 ומעלה
שליח עד הבית חינם בקניה ב-₪450 ומעלה
איסוף עצמי מסטודיו צ'רקוב בגבעתיים

לארוז למתנה?

הקדישו ברכה אישית עבור האהובים שלכם
נשמח לכתוב או להדפיס ולארוז למתנה
לא לשכח לבחור כרטיס ברכה בעמוד החשבון

רוצה לשתף עם מישהו?

JOIN US ON

FACABOOK

JOIN US ON

INSTAGRAM

JOIN US ON

YOUTUBE

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »
גלילה למעלה