האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה

האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה

תהליך יצירה טומן בתוכו אפשרויות רבות לביטוי אישי, פיתוח העצמי ויצירת שינוי

האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה הן רבות, בין היתר, ביטוי אישי, פיתוח העצמי ויצירת שינוי. במשחק הראשוני התחושתי עם החומרים השונים, מתאפשרות הרשות והחירות לבדוק ולנסות לגעת, להסתקרן ולעשות ניסויים. ויניקוט תיאר את הילד השקוע במשחק כבעל הבנה כי הוא עוסק במשהו חשוב. יכולת הריכוז במשחק מבשרת את ראשיתה של היכולת להתרכז במחשבה ובעשייה.

הילד חווה את תחושת הכל-יכול ("אני עשיתי") ויחד עם זאת הוא מופתע ממה שגילה במקרה, מבחוץ. המשחק נע בין שני גבולות שעל הדמות המטפלת לנווט את האפשרות לקיים את המשחק ביניהם: מצד אחד, תחושת מתח מתוך איסור להתלכלך, מצד שני, סכנה של הצפה רגשית (ויניקוט, 1971; לוריא, 2002).

לפי המודל של שאל-שפילקה, ישנם שלושה רבדים תחושתיים בתהליכי היצירה. הראשון, מגע סתמי כלשהו בחומר: פעולה, מקצב, יצירת קולות, או הנחת כף יד על חומר כלשהו יעלו תחושות מגוונות לעיתים ללא כל כוונה מודעת. ברובד השני, אופן השימוש בחומר יכול להוביל ליצירת צורה, דימוי או סימבול כלשהו, ואלו יובילו לתחושות שונות. הרובד השלישי מתייחס לתחושות הנחוות דרך אופי ארגון החלל ביצירה. אופן הפעולות השונות בחלל יתמכו באינטגרציה תחושתית. חוויות תחושתיות באמנות הן הדים לחוויות תחושה מוקדמות בינקות; אלו שעבורן לא נוצרה משמעות מותאמת, או שמשמעותן המוקדמת נהרסה בעקבות חוויה טראומטית. האמנות מאפשרת חווית חיבור חדשה לחוויות תחושה חסרות פשר. תהליכי היצירה מתפקדים כמיכל לתכנים פנימיים קשים להכלה ולעיבוד. עבודה עם החומר באופנים תחושתיים מגוונים מעצימה את היכולת לשאת כמה חוויות בו זמנית, יוצרת שינוי בתחושות ותורמת בשיקום המעטפת הנפשית והאינטגרציה התחושתית (שאל-שפילקה, 1998).

האפשרויות הטמונות בתהליך היצירה עם חומרי אמנות שונים

בעבודה עם חומרים רטובים, למשל צבעי אקריליק, צבעי אקוורל, צבעי שמן וכדומה, יש פעולות חוזרות ונשנות, למשל טבילת המכחול במים, לקיחת צבע מפלטה וניגוב במטלית. מעין טקס זה מהווה עבור היוצר עוגן למציאת קצב פנימי, כמו גם מסגרת שמקנה ביטחון עצמי, ארגון, סדר וקביעת גבולות, ומתוך כך לעבודה רגשית עמוקה יותר (אורבך וגלקין, 1997).

בשל חוסר מיומנות בעבודה עם צבעים שונים ותכונותיהם, כגון נזילות הצבע על גבי הציור, ייתכנו מצבים בלתי נשלטים ומתוכננים אחרים. דבר זה יכול ליצור מגוון של רגשות אצל היוצר, בין רגשות שליליים (חרדה, חוסר שליטה ואי נעימות) לרגשות חיוביים (שמחה לגילויים חדשים, סקרנות ועוצמה). מגוון ביטויי הרגש בעבודה עם צבעי אמנות משפר את יכולת ההגמשה.

טווח האפשרויות הרחב שטומן בתוכו החמר, מעבודה נמרצת ועד עבודה עדינה, מזמן מנעד רגשות רחב שעשויים לעלות בתהליך העבודה איתו. לישת החמר, המגע, הפיסול, בדיקת החמר – הן פעולות חושניות, המחזירות את היוצר לחוויות הראשוניות שלו. החומר מאפשר שליטה ואיבוד שליטה, מזמין ריכוז, מדיטציה ותחושת שלווה פנימית.

בכל תחומי האמנות, דרך המעברים שבין העבודה על הפרטים הקטנים להתייחסות לכלל היצירה, מתרחבת תפיסת פרופורציות ההתבוננות על החיים. אופן עבודה זה מפתח את הפעילות הסינכרונית בין אונת מוח ימין לאונת מוח שמאל.

ביבליוגרפיה

אורבך, נ. וגלקין, ל. (1997). רוח החומר: טיפול באמנות – מהלכים והתנסויות. קריית ביאליק: הוצאת אח .

ויניקוט ד. ו. (1971). משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד.

לוריא, ל. (2002). המשחק והמתח הכרוך בו. בעקבות ויניקוט. בתוך פרוני, א' (עורכת). המשחק: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עמ' 88-103). תל-אביב: ידיעות אחרונות- ספרי חמד.

שאל- שפילקה, ח. (1998). זכרון של הורים – על דרך טיפול באמצעות אומנות במערכת פנימיתית.  סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום. 13 (2). 53-64.

אהבת את המאמר? רוצה לשתף עם מישהו?

קצת עלינו

הסטודיו שלנו מתמחה בתחומי האמנות פיסול, ציור ורישום למטרות לימודיות, פנאי, פיתוח תפיסה וטיפול באמנות. אנו מציעים סדנאות, שירותי אמנות מגוונים ובנוסף מספקים ציוד וחומרים לאמנות ויצירה.

עקבו אחרינו

פוסטים מעניינים