קומפוזיציה ברישום מאת אלכסנדר צ'רקוב, מתוך ספר המבוא לעולם האמנות "פיסול, ציור, רישום ולא רק"
פורמט, אובייקט, רקע
בעת יצירת קומפוזיציה, האמן עוסק בשלושה מרכיבים:
פורמט. הגדרת הסוג והסגנון, כמו גם גודל הקומפוזיציה שנוצרת. בהיבט זה, ממדי הגודל הם שמעניינים אותנו.
אובייקט. במילים אחרות – הנושא של היצירה, שברוב המקרים משתקף בכותרת היצירה.
רקע. כל הדברים שממלאים את הפורמט, למעט האובייקט. משמש כאמצעי להגברת הביטוי של האובייקט.
בשלושת הדוגמאות של הדימוי הנשי בציור המוצגות להלן, יש מערכות יחסים שונות בין שלושת המרכיבים:
קומפוזיציה בציור "מונה ליזה"
בתמונה של לאונרדו דה וינצ'י, גודל האובייקט עולה על גודל הפורמט ומאפשר לצופה "להמשיך את הציור מעבר למסגרת". הנוף האיטלקי הרחוק, שהוא הרקע, מדגיש את קנה המידה והמשמעות של הדימוי הנשי.
קומפוזיציה בציור "גברת מונה"
בציור של קלוד מונה אין רקע. על פי השם, אנו רואים שלושה אובייקטים, בהם רק אובייקט אחד – גנו של האמן (לא כל גן!), משתרע מעבר לגבולות הפורמט. שני האובייקטים הנוספים, גברת מונה והילדה, הנמצאים בחזית הציור אינם דומיננטיים ביחס לגן. בעיני, התמונה מבטאת את אהבתו של האמן לביתו, להרמוניה ולשלווה.
קומפוזיציה בציור "לילך"
מיכאיל ורובל, קבע את פרחי הלילך היוצאים מעבר לפורמט, כאובייקט הציור שלו. הדימוי הנשי המפחיד ואולי מיסטי המשמש כרקע, נעלם גם הוא מעבר לפורמט. כאן הרקע מדגיש את תחושת העצב והמלנכוליה הנובעת מן האמן. בני דורו של ורובל ציינו שהוא היה "אדם מנותק מהחיים".
סובייקט
כעת הייתי רוצה לדון על הרכיב הרביעי של הקומפוזיציה, אשר למעשה רלוונטי רק עבור הצופה:
סובייקט. יחסו של האמן לאובייקט היצירה. כתוצאה מכך, פורמט התמונה מתרחב על ידי הכללת מוטיבים מעבודות אחרות של האמן. דוגמה לכך אני רוצה להציג כהמשך להתרשמותי מהציור "לילך" את ציורו של מיכאיל ורובל "השד היושב".
בעיקרו של דבר, הסובייקט לא מהווה מרכיב מודע בקומפוזיציה המתוכננת על ידי האמן. אבל הוא בהחלט יופיע, אם האמן הוא ישר כלפי עצמו ומעביר בכנות את מחשבותיו ורגשותיו ביצירה שלו.
