לפניכם טיפים בטיפול באמנות לבית, ליישום טכניקות אמנות טיפוליות להתמודדות בתקופת הקורונה.
"אמנות קיימת כדי שהמציאות לא תהרוס אותנו" – פרידריך ניטשה
הקורונה הפתיעה את שגרת חיינו, כולנו שותפים לתחושת חוסר ודאות ושליטה על סדר היום שלנו. בתקופה רגישה שכזו, מתחזק הצורך לחפש שגרה לבריאות נפשית חזקה וכאן נכנסת האמנות, אולי רלוונטית יותר מתמיד לשמש כעוגן. עכשיו, כשמבלים הרבה בבית, ונמנע מאיתנו לקחת חלק מפעילויות תרבות ופנאי, טיסות לחו"ל, תערוכות, קונצרטים, תיאטרון ואחרים, נוצרו חלונות זמן וצורך תרבותי לא ממומש, המזמנים ליצירה, להתכנסות פנימה, למרחב הנפשי. השהייה הממושכת בבית יכולה להיות הזדמנות ייחודית לחקור את האני הפנימי. האמנות נגישה לכולם ואין צורך בניסיון אמנותי. האמנות מהווה חלון משקף וגשר מחבר, מפגש ייחודי, עוצמתי ואותנטי שבין העולם הפנימי לעולם החיצוני, לצד כל הקשיים. האמנות יכולה להיות דרך עוצמתית להתמודד עם זמנים מלחיצים ולמצוא בכל קושי את ההזדמנות להתפתחות.
טיפול באמצעות אמנות בקצרה – הינו טיפול רגשי בהבעה ויצירה, המאפשר דרך תהליכי יצירה בחומרים שונים והתבוננות רפלקטיבית על התהליך והתוצרים – ביטוי לעולם הפנימי, המודע והלא מודע, הקשבה לרגש, הבנת דפוסי התנהגות וחשיבה בתוך מסגרת טיפולית תומכת, מאפשרת ומכילה בכדי להוביל להיכרות מעמיקה יותר דרך חיבור פנימי ויצירת שינוי מיטיב.
במסגרות קליניות הטיפול ניתן על ידי מטפל באמנות מוסמך. עם זאת, אתם לא בהכרח זקוקים לאיש מקצוע כדי ליהנות מהיתרונות לבריאות הנפש הגלומים בביטוי האמנותי.
טיפים בטיפול באמנות בבית ליישום טכניקות אמנות טיפוליות להתמודדות בתקופת הקורונה
קודם כל, כדאי לדבר ולהסביר לילדים על הקורונה, לא באופן מפורט שיכול לאיים, אלא במילים פשוטות שילדים יכולים להבין, שירגישו שהם לא לבד וכל העולם חווה את הקורונה בדומה להם באופן כזה או אחר. זאת על מנת להרחיב את הפרספקטיבה של הילד ביחס לתחושותיו אך עדיין להכיר בחוויה האישית שלו כייחודית בעלת מקום משל עצמה. כשהמציאות סביבם לא מוסברת, הילדים נוטים לפתח הסברים משל עצמם על המציאות, שלא תמיד יטיבו איתם ויעוררו רגשות שליליים. יש ילדים שמתקשים להביע רגשות במילים, כך שאמנות יכולה להיות דרך לעזור להם לבטא את עצמם. חשוב לזמן שיח עם הילדים שיכול לעלות מתוך משחק ויצירה. ההורים יכולים לקדם את היתרונות של התהליך האמנותי בעזרת הטיפים המוצעים מעולם הטיפול באמנות.
מרחב יצירה ביתי
צרו לילדים מרחב יצירתי להביע את עצמם, עם מגוון חומרי אמנות, מרחב המאפשר לילד להיות חופשי להתנסות ולהתעסק בבלאגן. מומלץ לארגן מקום קבוע בבית שהילד תמיד ירגיש שהמקום הזה קיים, מחכה לו והוא שלו. אם אין לכם אפשרות למקום קבוע, ארגנו קופסא עם כל החומרים שתהיה ניידת וזמינה לילד. רצוי שמרחב היצירה יכלול קשת של חומרים שנעים בין יבשים – רטובים / קשים – רכים / דו ממד – תלת ממד / צבעוניים – אכרומטיים / חומרים מן הטבע או שיש בבית ואין בהם צורך ויכולים לשמש ליצירה, כמו כן, סוגי נייר שונים, קרטונים, מגזינים, ציוד עזר ליצירה כמו מספריים, דבק וכדומה. יש לציין שחומרים שונים יכולים לזמן מנעד רגשות וכדאי להכיר ולהתאים עבור הילד חומרים שיאפשרו לו ביטוי חופשי ולא יעוררו רגשות שליליים מחוסר הצלחה או הצפה רגשית בחומרים לא נשלטים. (רשימה מומלצת: מספריים, מחורר, נעצים, מחק, מחדד, דבק, שדכן וסיכות, סכין יפני, סרגל, עפרונות, עטים, טושים, ניירות בגדלים, עוביים וצבעים שונים, פסטל שמן, גירי שעווה, גירי פסטל, פחם, פיקסטיב, צבעי גואש, צבעי מים, מכחולים שונים, צנצנות, גבס, תבניות, חמר, פלסטלינה, כלי פיסול, חומרי יצירה כמו: נצנצים, עיניים זזות, חוטי רקמה, בדים, פייטים, מנקה מקטרת, חרוזים, מדבקות, חומרים ואוספים מהטבע: אבנים, צדפות, מקלות, גרוטאות שונות: חלקי צעצועים, גלילי נייר, קופסאות ועוד.)
תהליך היצירה
תהליך היצירה יכול להתחיל בבחירת חומרים, צבעים וטקסטורות מסוימים האהובים על הילד. הורים יקרים, השתדלו להימנע ממתן הוראות, אל תגידו לילדים מה להכין ואיך להכין, אלא עודדו אותם להתנסות ולגלות חומרים, טכניקות חדשות ובעיקר לגלות את עצמם. השימוש באמנות ככלי להירגע או כמוצא רגשי הוא בעיקר על התהליך האמנותי ולא על היצירה הסופית. עודדו את הילדים להתמקד בהנאה בתהליך, ללא ביקורת אסתטית כלפי התהליך היצירתי והתוצרים.
עודדו שיח
העניקו חשיבות לתהליך היצירה ועודדו שיחה על האמנות של הילד בשאלות כמו "ספר לי מה עשית", "ממה נהנית?". אפשרו לילדים מקום בטוח ליצירה, שירגישו אתם מעוניינים ותומכים ביצירת האמנות שלהם. בסיום היצירה, אל תציעו תוספות או שינויים. חשוב שהילדים ירגישו מסופקים מהיצירה ומעצמם, גם אם נדמה לכם שיש עוד מה להוסיף או לתקן, שמרו את דעותיכם בפנים וצרו אמנות בעצמכם.
טיפים בטיפול באמנות – רעיונות יצירה עם דגש להתמודדות עם הקורונה:
טכניקת עיגולי הרגעה. צבע ותנועה מעגלית מאפשרים תחושת רוגע, הסחה ממחשבות מדאיגות, מיקוד ושחרור רגשות. החומרים הדרושים: נייר, עפרונות או טושים צבעוניים. הציעו לילדכם לצייר צורה עגולה (לא עיגול מושלם!), ולמלא אותו בצורות צבעוניות שונות. אם הילד משקיע הרבה זמן ביצירת העיגול, הציעו לו לצייר ביד השנייה, הפחות חזקה. לפעמים תרגיל חימום קצר כזה יכול לעזור להתגבר על רתיעה מדף לבן ריק ועוזר לילד להירגע ולעורר את הדמיון שלו. בתרגיל דומה, ניתן להתחשב בצורה העגולה של נגיף הקורונה ולהשתמש בטכניקה מעגלית במפגש עם הקורונה.
טכניקת שרבוט. דרך נוספת להפגת המתח הראשוני שיכול להיווצר בתחילת תהליך היצירה היא בשרבוט חופשי על דף הנייר, כשמתוך השרבוט הספונטני הילד יחד עם ההורה, ממשיכים את השרבוט דרך מציאה ויצירת דימוי מתוכו. בהתאמה לצורך של הילד למרחב משלו, ניתן להמשיך את יצירת הדימויים מתוך השרבוט על אותו הדף או על דפים נפרדים. כהמשך לתרגיל, ניתן לקרוא לכל דימוי בשם ולהמציא סיפור.
טכניקת מקום בטוח. בזמן שהקורונה משתוללת בחוץ והמסגרות המוכרות, הלימודיות והחברתיות, לא מתנהלות כסדרן, עולה צורך למקום בטוח שיהווה מסגרת תומכת ומכילה לכל התכנים הנפשיים. הציעו לילדכם ליצור ביטוי אמנותי למקום הבטוח שלהם. אפשר ללוות את התהליך בדמיון מודרך. במידה והילד בחר לפסל, רצוי לבחור מצע מתאים שיחזיק את היצירה באופן יציב ובטוח. אם הילד בחר לצייר, רצוי להקדיש תשומת לב למסגרת מצע היצירה.
טכניקת יצירת עוגנים. הקורונה בלבלה את השגרה המוכרת וממלאת את העתיד בחוסר וודאות. כדי ליצור רצף בחוויה מומלץ למצוא עוגנים סימבוליים בדרכים שונות. למשל, להציע לילד לבחור אלמנטים בולטים שילוו אותו בסדרת יצירות. חזרתיות יכולה להמחיש את הרצף והחיבורים בין חלקים שונים. בנוסף, רצוי לעודד את הילד ליצור בזמנו החופשי אך גם אפשר לקבוע זמן קבוע ליצירה, שלא ישתנה עם שינויים חיצוניים שלא בשליטתו של הילד. מומלץ לעודד חופש לילד בתכנון ועשייה, על מנת להעלות את תחושת המסוגלות והשליטה אצל הילד.
טכניקת יצירת ציר זמן. לפעמים כל יום בקורונה נראה אותו הדבר וכבר לא זוכרים איך היה לפני הקורונה וחוששים להביט למה שעתיד לבוא. מומלץ לפתח יומן אישי יומי דרך כתיבה, ציור ויצירה. תיעוד חוויות ביומן ממחיש את השוני והייחודיות בחוויות החולפות ביומיום ומאפשר מקום בטוח שיכיל את כל התחושות והמחשבות שעוברות ומצטברות, שניתן לחזור אליו ולהתבונן על כל מה שעבר ממקום אחר, מפרספקטיבה רחבה יותר. דרך נוספת ליצירת ציר זמן היא להציע לילד ליצור סדרת יצירות המתארות כל אחת: "איך אני זוכר את החיים שלי לפני הקורונה? למה אני מתגעגע? למה אני לא מתגעגע?", "איך אני רואה את החיים שלי עכשיו בזמן הקורונה", ו"איך אני רוצה שיהיה אחרי הקורונה".
טכניקת פנים לקורונה. הקורונה יכולה לחזק חרדה קיומית בקרב הילדים, חרדה שקיימת מטבעה מתוך ההבנה שכל מה שחי בעולם בעל סוף, וכך גם ההורים וכל מי שיקר להם. הפחד מהקורונה הוא פחד קונקרטי שנגזר מהחרדה הקיומית הבסיסית. רצוי לעודד את הילדים לתת פנים שונות לקורונה, "מה יש בכל שלוחה של הקורונה?". יצירות שונות המבטאות מצד אחד את כל הדברים השליליים בה, "מה מפחיד בקורונה?", "מה היא לקחה לי?", ומצד שני יצירות המבטאות את כל הדברים הטובים שאפשר למצוא בה, "מה מסקרן בה?, "מה היא הביאה או תרמה לי?". לאחר היצירה, צרו שיח סביב היצירות ותשוו בין הפנים השונות של הקורונה. המטרה להראות שלקורונה יש הרבה פנים, יש שוני ודמיון בין החלקים הטובים והרעים בה, היום היא נראית בצורה מסוימת ומחר היא יכולה להשתנות.
טכניקת מנדלה. המנדלה היא ציור בתוך מסגרת של מעגל, ציור מעגלי וסימטרי, המהווה סמל לאיזון, שלמות ואינטגרציה בין חלקי הנפש. למנדלה מיוחסות שלל השפעות חיוביות ומיטיבות על האדם ונפשו. תהליך צביעת המנדלה וההתבוננות בה מאפשרים מציאת מיקוד, רגיעה, שלווה פנימית, העצמת קשב וריכוז, חיזוק אינטואיטיביות, יצירתיות, אופטימיות ומוטיבציה. ניתן לצבוע מנדלות מודפסות וניתן גם ליצור מנדלות באופן עצמאי בכל האמצעים והחומרים שעולים על דעתכם. לדוגמה, ציור עם עטים, טושים וכדומה, בעזרת סרגל ספירלות או באופן חופשי. כמו גם, דרך רישום בעפרונות, טיפוגרפיה, רקמה, אריגה, פיסול בחמר, פסיפס באבנים או ניירות ועוד. כלי מנקד שימושי ליצירת מנדלות מנוקדות.
טכניקת שיתוף חברתי. הקורונה הביאה איתה ריחוק חברתי. על מנת להפיג תחושת הבידוד, עודדו את הילדים ליצור כרטיסי ברכה לחברים ומשפחה. בנוסף, אפשר ליצור משחק חברתי בנושא הקורונה. יצירת משחק מפעיל את הדמיון והיצירתיות, מחדד את החשיבה, מעודד שיתוף פעולה ביצירת עולם משחקי משותף דרך הגדרת מטרות וכללי המשחק, תהליך היצירה והמשחק עצמו.
לסיכום, האמנות מאפשרת ביטוי של תכנים פנימיים שיכול לפתח שיח וליצור תחושת שחרור. מנעד התחושות והחוויות הפנימיות רחב הרבה יותר מאוצר המילים בכל השפות. הניסיון להסביר את החוויה הרגשית היא תמיד בין השורות, בין המילים. יצירת האמנות שלעצמה היא כלי תרפויטי עצום. במידה ועלה משהו מטריד או מבהיל מתוך היצירות ותהליכי היצירה, רצוי לפנות לאיש מקצוע בתחום.
