בהיותי בתו של האמן אלכסנדר צ'רקוב, מרבית הקריירה האמנותית שלו התפתחה אל מול עיניי. בילדותי, כשרק עלינו לישראל, אבא היה עובד במרפסת הבית על האמנות שלו. מדי בוקר כשהייתי מתעוררת, נהגתי לרוץ למרפסת ולראות את מצב התקדמות העשייה שלו, היות והוא הרבה לעסוק באמנותו בשעות מאוחרות, לאחר שכבר היינו הולכים לישון. כעדה לשלבי היצירה שלו, נפרש בפניי עולם מרתק ומיוחד במינו. אין ספק שלגדול לאבא אמן, עשייתו החדירה בי את חשיבות היצירה האמנותית, כמו גם הצורך והאחראיות שבידינו לשמר את האוצר התרבותי ואף להוסיף עליו. לכן, גם הבחירה בלרכוש השכלה אקדמית בפקולטה לאמנויות, הייתה הכי טבעית בשבילי.
סיימתי תואר בתולדות האמנות ולימודי תעודה באוצרות ומוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כיום אני סטודנטית לתואר שני בתולדות האמנות. לימים הדרכתי אמנות מעשית והרצאתי על תולדות האמנות במסגרות של חינוך בלתי פורמלי לכל הגילאים. כמו כן, אצרתי תערוכות מטעם איגוד הפסלים והציירים רמת-גן גבעתיים, ומטעם אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
האמן שהכי השפיע עליי בחיים, זה כמובן אבא. השיח על אמנות תמיד היה בבית. הרבינו לדון על יוצרים ויצירותיהם. יש אף כאלה, כמו אנדריי טרקובסקי ומשפחת באך למשל, ששמותיהם היו מוזכרים בביתנו בתדירות גבוהה יותר מקרובי משפחה.
